דרום אמריקה גילויה והתפתחותה לאור הכיבושים – חלק ראשון
יבשת אמריקה היא למעשה יבשת-על. בצפונה, היבשת גובלת באוקיינוס הקרח הצפוני, במערבה,באוקיינוס השקט ובמזרחה באוקיינוס האטלנטי. בקצה הדרומי שלה (דרום אמריקה), היא נמצאת מצפון לחוג האנטרקטי.
בדרך כלל מחלקים את יבשת-העל לשתיים, אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית.
כאשר אנו מדברים על ההיסטוריה של אמריקה הלטינית, אנו מתכוונים למדינות הדוברות את השפה הלטינית
(לרוב ספרדית, אך גם פורטוגזית). מדובר, אם כן, בשטח המשתרע מדרום לארצות הברית.
את ההיסטוריה של אמריקה הלטינית ניתן לחלק לכמה תקופות מרכזיות:
התקופה הראשונה:
התקופה שלפני גילוי יבשת אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס, תקופה זאת נקראת התקופה הפרה-קולומביאנית. האוכלוסייה באותה תקופה המקומית מנתה בעיקר אינדיאנים ילידי המקום וכן כמה אימפריות חשובות כגון: האינקה, המאיה והאצטקים ששלטו על חלקים נרחבים של היבשת.האימפריות הללו היו בעלות תרבויות עשירות מאוד. היה להן ידע נרחב בחקלאות, רפואה, מתמטיקה ואסטרונומיה והן בנו פירמידות ומבנים מרשימים מאוד.
התקופה השנייה:
התקופה הקולוניאלית. קולומבוס אמנם גילה את אמריקה בשנת 1492, אך הגיע לוונצואלה באמריקה הדרומית רק בשנת 1498 ולקוסטה ריקה ופנמה שבמרכז אמריקה, הוא הגיע רק בשנת 1502.במשך 300 שנים לאחר מכן שלטו פורטוגל וספרד על רוב מרכז ודרום אמריקה.
המושבות הספרדיות:
ספרד החלה במסעות לכיבוש היבשת במאה ה-16. תחילה הוקם יישוב קבע באזור קולומביהובתחילת שנות החמישים של המאה ה-16 נכבשה מקסיקו סופית מידי האימפריה האצטקית.
דרך הניהול של ההתיישבות הספרדית בדרום אמריקה:
ספרד ניהלה את המושבות הללו בעזרת מלכויות משנה. כאשר היא פועלת בנמרצות לדיכוי הדת והתרבות המקומית כאשר במקומם היא משליטה את התרבות הספרדית ואת הנצרות הקתולית.
ביבשת היו מספר מלכויות משנה: ראשית, הוקמה מלכות משנה בצפון ומרכז אמריקה, שבירתה הייתה במקסיקו סיטי. לאחר מכן הוקמה מלכות המשנה של פרו, שבירתה הייתה בלימה ומלכות המשנה של אזור קולומביה, אקוודור, ונצואלה ופנמה, שבירתה הייתה בבוגוטה.
לבסוף הקימו את מלכות המשנה של בוליביה, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי, שבירתה הייתה בואנוס איירס.
המושבות הפורטוגליות:
ב-1530 פורטוגל החלה ליישב את ברזיל בעיקר לאורך החוף.ברזיל חולקה ל-15 אזורים שאותם ניהלו אצילים פורטוגזים. כחמש שנים לאחר מכן, פורטוגל החלה להביא עבדים מאפריקה על מנת שיעבדו בגידול קני סוכר.
ההתיישבות בפנים המדינה – מתיישבים פורטוגזים אחרים שלא נשארו לאורך החוף נכנסו לתוך המדינה בחיפוש אחר מקורות פרנסה. הם התיישבו בתוך ברזיל על מנת לחפש זהב, יהלומים, או לנצל את המקומיים.
הם בנו יישובים באזורי המכרות, שחלקם עדיין קיימים גם כיום.
ברזיל נשארה תחת שליטת פורטוגל עד לשנת 1821. בשנה זו המשפחה המלכותית נאלצה לשוב הביתה בעקבות פלישת נפוליאון לפורטוגל. שנה לאחר מכן, ברזיל הוכרזה כמדינה עצמאית.
לחצו להמשך חלק שני: על ההיסטוריה של אמריקה הלטינית גילויה וההתפחות לאור הכיבושים