ההיסטוריה של אמריקה הלטינית מהמאה ה19
יבשת אמריקה היא למעשה יבשת-על. בצפונה, היבשת גובלת באוקיינוס הקרח הצפוני,במערבה, באוקיינוס השקט ובמזרחה באוקיינוס האטלנטי. בקצה הדרומי שלה, היא נמצאת מצפון לחוג האנטרקטי.
בדרך כלל מחלקים את יבשת-העל לשתיים, אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית.
כאשר אנו מדברים על ההיסטוריה של אמריקה הלטינית אנו מתכוונים למדינות הדוברות את השפה הלטינית
(לרוב ספרדית, אך גם פורטוגזית). מדובר, אם כן, בשטח המשתרע מדרום לארצות הברית.
את ההיסטוריה של אמריקה הלטינית ניתן לחלק לכמה תקופות מרכזיות.
התקופה שלפני גילוי יבשת אמריקה ועם הגילוי – התקופה הקולוניאלית ובמושבות הספרדיות,כגון הפורטוגליות והצרפתיות.
בעוד בחלק הראשון חלק ראשון", עסקנו בתקופה שלפני גילוי יבשת אמריקה,
בתקופה הקולוניאלית ובמושבות הספרדיות, הפורטוגליות והצרפתיות.
כעת נעסוק בתקופה של המאה ה-19 ואילך.
המאה ה-19: מקולוניות למדינות עצמאיות
רבות ממדינות אמריקה הלטינית החלו להכריז על עצמאותן ברבע הראשון של המאה ה-19.ראשית איבדה פורטוגל את ברזיל, לאחריה איבדה ספרד את רוב מושבותיה למעט קובה ופורטו ריקו.
רק צרפת נותרה, עד היום, עם רוב מושבותיה, למעט האיטי שיצאה לעצמאות בתחילת המאה.
במקביל, החל כוחה (והשפעתה) של ארצות הברית לעלות ביבשת.
הדרך לעצמאות מדינות אמריקה הלטינית לא הייתה חלקה.
רוב המדינות עברו משברים ומאבקים פנימיים בין תומכי מדיניות שלטון ריכוזי לבין תומכי השלטון פדרלי.
חלק מהמדינות החדשות שיצאו לעצמאות התפרקו לאחר מכן, למספר מדינות קטנות יותר.
גם לאחר שהשלטון במדינות התייצב, הן עברו תלאות ומאבקים צבאיים קשים, בשל אינטרסים פוליטיים וכלכליים מנוגדים.
המאה ה-20: אי יציבות פוליטית מתמשכת
במהלך המאה ה-20, מדינות אמריקה הלטינית סבלו מאי-יציבות פוליטית.כמו כן, הן גם עברו הפיכות צבאיות רבות ששינו את אופי המשטרים מדמוקרטיים לדיקטטורים
משטרים הפוגעים בזכויות אזרחי המדינה.
ברקע, ניתן היה לראות כיצד ארצות הברית שמרה על האינטרסים שלה ביבשת, בדרך כלל באמצעות דיפלומטיה,
אך לעיתים גם תוך שימוש בכוח צבאי. במקרים מסוימים, ארצות הברית סייעה בהענקת עזרה כלכלית וצבאית ובמקרים אחרים היא סייעה בהפיכות פוליטיות למיניהן ובהפלת, או מניעת, עליית משטרי השמאל.
גם המחצית השנייה של המאה ה-20 הייתה מלאת מאבקים. בברזיל, בצ'ילה ובארגנטינה היו הפיכות צבאיות עקובות מדם.
ואולם, לקראת שנות ה-90 של המאה ה-20, ולמעשה עד היום, שורר שלטון דמוקרטי ברוב מדינות אמריקה הלטינית. קובה היא המדינה היחידה בה אין שלטון דמוקרטי.